מי שמסדר חדר לילד, בין אם זה חדר ראשון לתינוק ובין אם שדרוג לחדר של ילד בן שש, בוחר בדרך כלל מנורה לפי המראה: צבע שמתאים לקירות, צורה שהילד אוהב, משהו עם אופי. אבל בחדר שבו ילד קטן מטפס, קופץ על המיטה ומושך כל מה שמשתלשל, יש כמה פרטים שקובעים אם התאורה תישאר בטוחה גם אחרי שנה של שימוש יומיומי. בהמשך תמצאו שבעה דברים שכדאי לבדוק לפני הקנייה וההתקנה, מהסימון על האריזה ועד השרשרת של הווילון שליד המיטה.
1. תו תקן ובידוד: מה בודקים עוד בחנות
כשבוחרים גופי תאורה לחדר ילדים, הבדיקה הראשונה נעשית עוד לפני שמסתכלים על העיצוב. כדאי לוודא שהגוף עומד בתקן הישראלי ונושא סימון מתאים, ובחנות מסודרת אפשר לבקש לראות את האישור. שווה לחפש גם את הסמל של בידוד כפול, ריבוע בתוך ריבוע. הוא אומר שהחלקים החיצוניים מוגנים בשתי שכבות בידוד, כך שגם אם משהו בתוך הגוף ייפגע, מי שנוגע במנורה לא יתחשמל. מוצר בלי סימונים כאלה, גם אם הוא זול ויפה, לא שייך לחדר שבו ישן ילד.
2. חום הנורה והמרחק מהבדים בחדר
נורת הלוגן או נורת ליבון ישנה מתחממת מספיק כדי לכוות אצבע קטנה, ובחדר ילדים היא גם קרובה לבדים: מצעים, כילה מעל המיטה, בובות על המדף. נורות LED מתחממות הרבה פחות ונשארות חמימות בלבד גם אחרי שעות של עבודה, ולכן הן הבחירה הנכונה לכל גוף תאורה בחדר, כולל מנורת הלילה. גם עם LED כדאי לשמור מרחק בין מנורה לבד. וילון בד קליל, כמו פשתן או קרפ, זז עם כל משב רוח מהחלון ויכול להתלפף סביב מנורת עמידה שעומדת לידו. את שרשראות התאורה הדקורטיביות, שילדים כל כך אוהבים, עדיף לתלות גבוה ורחוק מהמיטה, ולא לשזור אותן בתוך הווילון.
3. החלון: גם השרשרת של הווילון היא חלק מהתכנון
כשמתכננים את התאורה בחדר, כדאי לחשוב גם על החלון, כי שם נקבע כמה אור נכנס ביום וכמה חושך יש בערב. ברוב הבתים הווילון מופעל בשרשרת, ובוילון גלילה היא יורדת בדרך כלל עד כשני שלישים מגובה הווילון, נמוך מספיק כדי שילד יגיע אליה. לכן עדיף להרחיק את המיטה מהחלון, ולקבע את השרשרת לקיר עם תופסן בטיחות כך שלא תישאר לולאה חופשית. הפתרון הנקי יותר הוא הפעלה חשמלית, שקיימת היום כאפשרות כמעט בכל סוג, מגלילה ועד וילון רומאי, ואז אין שרשרת בכלל. כשבוחרים וילון לחדר ילדים, שווה לשאול על המנגנון באותה רצינות שבה שואלים על הבד ועל רמת ההאפלה. וילון זברה, למשל, נוח במיוחד בחדר כזה, כי אפשר לשטוף את הבד.
4. מנורת תקרה: צמודה ולא תלויה מעל מיטת קומותיים
מנורה שתלויה על כבל ארוך נראית יפה, אבל מעל מיטת קומותיים או מעל מיטה שילדים קופצים עליה היא נמצאת בדיוק בגובה הידיים. בחדר כזה עדיף גוף צמוד תקרה, שקשה להגיע אליו ואין בו מה לתפוס.

כשבוחרים מנורה לחדר ילדים, כדאי להעדיף אהיל מפלסטיק עמיד, מבד או ממתכת על פני זכוכית, כדי שכדור שנזרק בטעות לא ישאיר שברים על הרצפה. ואם החדר נמוך או צפוף, תאורה נסתרת בקרניז או מעל הארון מאירה את החדר בלי אף גוף תאורה שנמצא בהישג יד.
5. מנורת שולחן ומנורת עמידה: בסיס כבד וכבל קצר
ליד שולחן הכתיבה או המיטה ילדים צריכים אור קרוב, אבל מנורה קלה עם בסיס צר תיפול בפעם הראשונה שמישהו ימשוך את הכבל. כשבודקים מנורות שולחן לחדר ילד, כדאי לדחוף אותן קלות בחנות. מנורה טובה חוזרת למקום ולא מתנדנדת. אהיל שמכסה את הנורה מכל הצדדים חוסך מהילד להסתכל ישר לתוך האור כשהוא מסובב את המנורה. זרוע מתכווננת צריכה להיות כזו שלא צובטת אצבעות במפרקים, והכבל צריך לרדת לשקע לאורך הקיר, בלי להיתלות באוויר. מנורת עמידה מתאימה פחות לחדר של ילד קטן. אם בכל זאת רוצים אחת, עדיף להציב אותה בפינה מאחורי רהיט ולא באמצע אזור המשחק.
6. כבלים ושקעים ליד המיטה
האזור שליד המיטה הוא המקום שבו מצטברים כבלים: מנורת לילה, מטען, לפעמים גם מפצל. כל כבל כזה הוא משהו שילד יכול למשוך או להסתבך בו בלילה. כשאפשר, עדיף מנורת קיר שמחוברת לנקודת חשמל קבועה על פני מנורה עם תקע, ובשקעים הפנויים כדאי להשתמש במגיני שקע. מפצל שמונח על הרצפה מתחת למיטה הוא מקום שאוסף אבק ושילד יכול לשחק בו, ולכן עדיף לוותר עליו בחדר הזה. אותו היגיון חל גם על הווילון. מי שרוצה וילון בד שנפתח ונסגר בשלט לא חייב להוסיף נקודת חשמל ליד החלון, כי יש מסילות עם מנוע נטען שעובדות בלי חיבור קבוע לחשמל. כך אפשר להכניס את אור הבוקר בלחיצה, בלי עוד כבל שמשתלשל לאורך הקיר.
7. מתגים, אור לילה והחשכה לשנת צהריים
ילד שמתעורר בלילה צריך למצוא את הדרך לשירותים בלי להיתקל בשום דבר. מתג ליד הדלת בגובה שהוא מגיע אליו, ואור לילה עמום ונמוך לאורך המעבר, חוסכים את רוב הנפילות הליליות. אור לילה עם חיישן נדלק לבד כשמחשיך ונכבה בבוקר, כך שאף אחד לא צריך לזכור להפעיל אותו. דימר על התאורה הראשית מאפשר להורים להיכנס לבדוק בלי להדליק אור מלא ולהעיר את כולם.

ביום הצורך הפוך, כי לשנת צהריים צריך להחשיך את החדר. וילון גלילה האפלה, או בטנת האפלה שמוסיפים לוילון בד, מחשיכים את החדר בצהריים ונפתחים לגמרי כשהילד קם. כשחדר הילדים הוא גם הממ”ד, וילון דואט נותן החשכה מלאה מבד רחיץ שמתאים לחלון של ממ”ד. מי שמחליף וילונות במסגרת שיפוץ החדר יכול למצוא את כל הסוגים האלה, בהתאמה למידת החלון, בין הווילונות של סאנלס, ושווה לבחור אותם יחד עם התאורה כדי שהחדר יעבוד טוב גם ביום וגם בלילה.
איך בודקים את החדר לפני שקונים
הדרך הפשוטה ביותר לראות את החדר כמו שהילד רואה אותו היא לרדת לגובה שלו. שבו על הרצפה ליד המיטה ובדקו מה נמצא בהישג יד: כבל, שרשרת, מנורה שאפשר להפיל. כל מה שמגיעים אליו מהגובה הזה צריך להיות מקובע, מוסתר או מוחלף, ומשם כבר קל להחליט איזו תאורה מתאימה לחדר.
שאלות נפוצות
איזו מנורה הכי בטוחה לחדר ילדים?
גוף צמוד תקרה עם נורת LED ואהיל שאינו מזכוכית, שמותקן מחוץ להישג יד ועומד בתקן הישראלי. ליד המיטה עדיפה מנורת קיר שמחוברת לנקודת חשמל קבועה על פני מנורת שולחן עם כבל.
אפשר להשאיר מנורת לילה דלוקה כל הלילה?
כן, אם זו מנורת LED שמיועדת לכך. היא מתחממת מעט וצורכת מעט חשמל. כדאי לחבר אותה לשקע שאינו מאחורי המיטה, ולא לכסות אותה בבדים או בבובות.
מה עושים עם השרשרת של הווילון בחדר ילדים?
מקבעים אותה לקיר עם תופסן בטיחות כך שלא תישאר לולאה חופשית, ומרחיקים ממנה את המיטה ואת הרהיטים שילד יכול לטפס עליהם. הפתרון הבטוח ביותר הוא וילון עם הפעלה חשמלית, בלי שרשרת בכלל.
תאורת פנים
תאורת חוץ
חיפוש תאורה לפי חלל